עיבורה של העיר

משמעותו שולי העיר - זה מה שמופיע במילון וזה מה שנכון. המשמעות השניה הנה שגויה וזו טעות שגורה שכדאי לדעת עליה. אני מצרף לך קטע שמצאתי באינטרנט ומפרט על הטעות הנ"ל, קרא אותו זה די מעניין (אותי בכל אופן): "עיבורה, טבורה של עיר". "המכללה שוכנת בעיבורה של העיר", נתן מישהו נקודת ציון, והמשיך: "בדיוק במרכזה". אמר וסתר את עצמו: מרכז, הוא מרכז. אבל עיבור - השוליים דווקא, החלק הצדדי, הנוסף. עיבורה של עיר - פרווריה של העיר. השכונות שנוספו לה מסביב. הבלבול בין עיבור לבין טבור הוא כנראה מקור השיבוש: טבורה של עיר, ככל טבור אחר, הוא באמת במרכז. אבל עיבורה של עיר - החגוֹרה המקיפה אותה, השכונות שבשוליה, שנוספו סביבה. יש עיר מעוברת, שנה מעוברת ואישה מעוברת: אישה מעוברת, כבר בלשון המשנה, היא אישה הרה, והעובר הוא החלק הנוסף לה. שנה מעוברת, השנה למשל, היא שנה שנוסף לה חודש אדר, ועליה נדבר מחר. עיבור יש בו אפוא תוספת. השכונות הנוספות מסביב לעיר הן 'עיבורה של עיר'. המשנה מבחינה, לעניין נדרים, בין עיבורה של עיר - הפרוורים, לבין תחומה של עיר - העיר עצמה: "הנודר מן העיר מותר ליכנס לתחומה ואסור ליכנס לעיבורה". לב ליבה של העיר יכול אפוא להיקרא: טבורה של העיר, ושם, כנראה, שוכנת המכללה. טבור לעצמו ועיבור לעצמו. ". הקטע נלקח מאתר השייך לאוניברסיטה העברית