מילים עם משמעות כפולה

לגבי מילים כמו "למפרע",שמקורן בתלמוד או במשנה,יש מקורות שונים מהן עולות משמעויות מנוגדות ומסורות שונות לגבי משמעותן. בסופו של דבר שתי המשמעויות חודרות לשפה. לפני עשור אפשר היה לראות את הביטוי "חבל על הזמן" עובר תהליך דומה. הסבר שני טמון במנהג לדבר בלשון נקיה, וכך במקורות קדומים במקום לתאר שמישהו הוא עיוור,למשל, כינו אותו (בארמית) סגי-נהור. פירוש מילולי: מרובה באור. גם בימינו מקובל לתאר אירוע בו אדם מחרף ומגדף את חברו במילים "הוא עשה לו 'מי שברך'". אגב, יש תופעות כאלה גם בשפות אחרות. מצוטט מתוך מילון "רב מילים": אָמְנָם - באמת, אכן, נכון ש__ (לרוב פותח משפט שלאחריו מופיעה מילת ניגוד). > בהגדרה זו אנו רואים שני דברים. "אמנם" היא מילה שמשמעותה אכן. לצד זה, נהוג להשתמש בה במשפטים בהם יש אח"כ מילת ניגוד, ולכן השימוש שמופיע בספר פחות נפוץ (אם כי תקין). למשל, נהוג להשתמש ב"אמנם" במשפטים כאלו: "אמנם אהבתי את 'סינפלד', אך לטעמי התוכנית 'חברים' מתעלה על כך". כלומר, משפט שמכיל הן את המילה "אמנם" ובתוספת אליה מילה ניגוד (אך). זו הסיבה שאנו רגילים לחשוב על "אמנם" במשמעות של ניגוד. לסיכום, 1. הפירוש המילולי הינו "אכן" 2. השימוש הנהוג הוא במשפטים המבטאים ניגוד ובתוספת של מילת ניגוד אחרת במשפט 3. בשל סעיפים 1+2 בבחינה פחות סביר שיישתמשו במילה "אמנם" בפני עצמה וללא ניגוד :)