מילים וביטויים

שלום שחר,

שטיפה היא פעולה של/כלי המשמש לניקוי.

הפגנה היא פעולה שמשמשת למחאה. מתאים.
הרכבה היא פעולה שעושה ההיפך מפירוק. לא מתאים.
ירידה היא פעולה שמעבירה משהו למצב נמוך. לא מתאים.
מנוחה היא שינה קלה. לא מתאים.

תשובה 1 נכונה.

מזכיר שבתוכנית המטלות ניתן למצוא פתרונות מלאים לכל השאלות.

בהצלחה!
אסף

משמעותו שולי העיר – זה מה שמופיע במילון וזה מה שנכון. המשמעות השניה הנה שגויה וזו טעות שגורה שכדאי לדעת עליה. אני מצרף לך קטע שמצאתי באינטרנט ומפרט על הטעות הנ"ל, קרא אותו זה די מעניין (אותי בכל אופן): "עיבורה, טבורה של עיר". "המכללה שוכנת בעיבורה של העיר", נתן מישהו נקודת ציון, והמשיך: "בדיוק במרכזה". אמר וסתר את עצמו: מרכז, הוא מרכז. אבל עיבור – השוליים דווקא, החלק הצדדי, הנוסף. עיבורה של עיר – פרווריה של העיר. השכונות שנוספו לה מסביב. הבלבול בין עיבור לבין טבור הוא כנראה מקור השיבוש: טבורה של עיר, ככל טבור אחר, הוא באמת במרכז. אבל עיבורה של עיר – החגוֹרה המקיפה אותה, השכונות שבשוליה, שנוספו סביבה. יש עיר מעוברת, שנה מעוברת ואישה מעוברת: אישה מעוברת, כבר בלשון המשנה, היא אישה הרה, והעובר הוא החלק הנוסף לה. שנה מעוברת, השנה למשל, היא שנה שנוסף לה חודש אדר, ועליה נדבר מחר. עיבור יש בו אפוא תוספת. השכונות הנוספות מסביב לעיר הן 'עיבורה של עיר'. המשנה מבחינה, לעניין נדרים, בין עיבורה של עיר – הפרוורים, לבין תחומה של עיר – העיר עצמה: "הנודר מן העיר מותר ליכנס לתחומה ואסור ליכנס לעיבורה". לב ליבה של העיר יכול אפוא להיקרא: טבורה של העיר, ושם, כנראה, שוכנת המכללה. טבור לעצמו ועיבור לעצמו. ". הקטע נלקח מאתר השייך לאוניברסיטה העברית

למרות שהופיע כאן פירוש בהחלט נכון אני מצרף את הפירוש המילוני: שְׂכָרוֹ בְּצִדּוֹ מעשה שיש עימו שכר או שיש בו גמול כלשהו.

מצוטט מתוך מילון "רב מילים": אָמְנָם – באמת, אכן, נכון ש__ (לרוב פותח משפט שלאחריו מופיעה מילת ניגוד). > בהגדרה זו אנו רואים שני דברים. "אמנם" היא מילה שמשמעותה אכן. לצד זה, נהוג להשתמש בה במשפטים בהם יש אח"כ מילת ניגוד, ולכן השימוש שמופיע בספר פחות נפוץ (אם כי תקין). למשל, נהוג להשתמש ב"אמנם" במשפטים כאלו: "אמנם אהבתי את 'סינפלד', אך לטעמי התוכנית 'חברים' מתעלה על כך". כלומר, משפט שמכיל הן את המילה "אמנם" ובתוספת אליה מילה ניגוד (אך). זו הסיבה שאנו רגילים לחשוב על "אמנם" במשמעות של ניגוד. לסיכום, 1. הפירוש המילולי הינו "אכן". 2. השימוש הנהוג הוא במשפטים המבטאים ניגוד ובתוספת של מילת ניגוד אחרת במשפט. 3. בשל סעיפים 1+2 בבחינה פחות סביר שיישתמשו במילה "אמנם" בפני עצמה וללא ניגוד :)

לגבי מילים כמו "למפרע",שמקורן בתלמוד או במשנה,יש מקורות שונים מהן עולות משמעויות מנוגדות ומסורות שונות לגבי משמעותן. בסופו של דבר שתי המשמעויות חודרות לשפה. לפני עשור אפשר היה לראות את הביטוי "חבל על הזמן" עובר תהליך דומה. הסבר שני טמון במנהג לדבר בלשון נקיה, וכך במקורות קדומים במקום לתאר שמישהו הוא עיוור,למשל, כינו אותו (בארמית) סגי-נהור. פירוש מילולי: מרובה באור. גם בימינו מקובל לתאר אירוע בו אדם מחרף ומגדף את חברו במילים "הוא עשה לו 'מי שברך'". אגב, יש תופעות כאלה גם בשפות אחרות. מצוטט מתוך מילון "רב מילים": אָמְנָם – באמת, אכן, נכון ש__ (לרוב פותח משפט שלאחריו מופיעה מילת ניגוד). > בהגדרה זו אנו רואים שני דברים. "אמנם" היא מילה שמשמעותה אכן. לצד זה, נהוג להשתמש בה במשפטים בהם יש אח"כ מילת ניגוד, ולכן השימוש שמופיע בספר פחות נפוץ (אם כי תקין). למשל, נהוג להשתמש ב"אמנם" במשפטים כאלו: "אמנם אהבתי את 'סינפלד', אך לטעמי התוכנית 'חברים' מתעלה על כך". כלומר, משפט שמכיל הן את המילה "אמנם" ובתוספת אליה מילה ניגוד (אך). זו הסיבה שאנו רגילים לחשוב על "אמנם" במשמעות של ניגוד. לסיכום, 1. הפירוש המילולי הינו "אכן" 2. השימוש הנהוג הוא במשפטים המבטאים ניגוד ובתוספת של מילת ניגוד אחרת במשפט 3. בשל סעיפים 1+2 בבחינה פחות סביר שיישתמשו במילה "אמנם" בפני עצמה וללא ניגוד :)

טפל – משני בחשיבותו, לא עיקרי – "להבחין בין עיקר לטפל". לעומת זאת, תפל – הוא חסר טעם (וחסר מלח): "אוכל תפל", "התפלת מים". בתנ"ך, למילה תפל יש גם משמעות מושאלת של חטא ושל דברים בטלים, ולכן ניתן להשליך את הפירוש של המילה טפל על המילתה תפל ב-ת' אולם המילים הן אכן שני דברים שונים בעלי שני פירושים שונים – עם שני שורשים שונים :) גם הצירוף "אמונה תפלה" – נכתב בעבר עם ט' כפירוש לאמונה חסרת כל בסיס רצינולי בעלת חשיבות מינורית, אולם בשנים האחרונות החליפו את את הט' ב-ת' – כמשמעות של אמונה חסרת טעם. אולי עכשיו קצת יותר ברור?:)

אהלן למרות שבמילה "קור" יש את האות ק', האיות הנכון של "כפור" הוא, כמו שחשבת, עם כ'

חָלוּט (תואר) (כשנאמר על פסק דין או החלטה של בית משפט) סופי בהחלט ואינו מותיר מקום לערעור, לעֲרָר, לדיון נוסף וכד'. ובהקשר לאנלוגיה המדוברת – חלוט הוא משהו שאין עליו ערר (עוררין) ודאי הוא משהו שאין עליו ספק. מקווה שהפעם העניין ברור

שלום חן, עינים מצועפות: (כשנאמר על מבט או על עיניים) מטושטש, עכור, מעורפל, כאילו מכוסה בדוק. • מבטה המצועף של הנערה מקרין תוגה רבה. כשהמילה מצועף מגיעה עם המילה עיניים, הכוונה היא למשהו שלילי.

היי תמר, פשטני זה אומר שהוא דבר יחסית שטחי ולא מעמיק וזה לא הפוך מתמציתי. לצורך העניין תשובה לקונית ותשובה פשטנית יכולות להיות שתי תשובות קצרות, אבל האחת היא פשוט לא מעמיקה והשנייה היא קצרה ועניינית. לכן, תשובה (4) "מסורבל" מתאימה פה יותר. כי דבר שהוא מסורבל הוא בעצם דבר מסובך, למשל תשובה מסורבלת יכולה להיות תשובה ארוכה מאוד שלא ברור ממנה מה העיקר.. ומכאן ש"מסורבל" זה ההפך מ"לקוני".